יער ישראלי:1. יער ישראלי Israeli Forest 2. דג Fish
3. ידיים ואקדח Hands & A Gun
4. השיר של ז'אק Je veux pleurer
5. שמש עירומה Naked Sun
6. מתחיל מאפס Start From Nothing
7. הידעת Did You Know
8. שונאים בע"מ Haters Ltd.
9. משלחת אבודה לחלל Lost Delegation To Space
חזל"ש:1. אצבעות דביקות Sticky Fingers
2. בלונדיניות על אוטוביאנקי Blonds on Autobianki
3. סוכריה Lolly
4. מעליי Above Me
5. אסור Forbidden
6. אומרים Some Say
7. חזרה לשיגרה Back To Normal
8. טבעת ומקלות Ring & Sticks
9. ארץ עיר City Country
חימושניגיגי:1. חימושניגיגי Chimushnigigi
מילים: רמי פורטיס
לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: פורטיס,
סמטנה, שפריר, אגמון
פורטיס: שירה, גיטרות, קלידים וסיפור
עידו אגמון: גיטרות, קלידים ושירה
גיל סמטנה: קונטרבס, בס חשמלי, קלידים ושירה
יובל שפריר: תופים, כלי הקשה, קלידים, מחשב ושירה
ז'אן ז'אק גולדברג - תופים ב-בלונדיניות על אוטוביאנקי ו-חזל"ש
מארינה מקסימיליאן בלומין - שירה ב-מעליי
הקלטה ומיקס ע"י יובל שפריר באולפן שלו
מאסטרינג: ארז כספי, אולפני ברדו
ניהול ובוקינג: שוקי וייס יזמות והפקות בע"מ
הפקה בפועל: איילת דרור
יחסי ציבור: מורן פז
עיצוב: הדר פורטנוי-נרובאי Nerubay Design
יער ישראלי Israeli Forest
במרכז שרב שמיים חלודים
דואג וממוזג טמון בחדרים
כשהדמעות זולגות עובר לערוצים
בגרון ניחר כוכב ההימונים שר
יהיה טוב יהיה בסדר
יהיה רע יהיה בסדר
יהיה חם דביק ועצבני
אי שם יער ישראלי
באמצע המוסף הדפים ריקים
כשהפצצות שותקות עצוב לעיתונים
מאחורי הגב סופרים וציידים
חבול ומאושר בארץ לא שומעים שר
הלכתי לשינקין לקנות כדורים
חשמל בעיניים והסקיני לוחצים
יפנית פמפנית הרבה יותר תימנית
תשוטי אלינו ונשוט לך בפנים
בקצה של בן יהודה לא רואים את העולם
אנשים הולכים על מים
מלאכים בשמי בת ים
ואני רק דג
הייתי בשינקין לקנות מפרטים
אוכל בידיים והאולסטאר בוכים
הלו טקסי
מספרים כשהמשא כבד ואש צונפת
הלב מאבד את הצפון
במחול החרבות תהום פעור בתוך עיניים
אין מי שיחזיק את המידרון
ובזמן שעישנו והסרט נמשך ידיים משחקות באקדח
ואחרי שרחצנו ונשאר מלוכלך ידיים מתחפשות לאקדח
ידיים ואקדח
דובי נם ודובי חם גם בחלום נלחם
שומר נבלם צועק הצילו ונרדם
מספרים שללוקים בחמדנות קנאה ובצע
הראש מתנתק מהשלטון
במחול החרבות אדום מציף את העיניים
אין מי שיתפוס את המדרון
לפעמים שומעים את האיש המרעיש
חובט על במה בשמיים
המקל נופל ומכה את הזמן
בום טראק צולל לאוזניים
גלגל לנו שוב שנדע אין לשוב
כי אין מי שיצחיק את הקצב
רועד האויד מנסר אך חסר
הצליל שמסיר את העצב
תשמע איך הגיטרות בוכות
ובעיר הניאון נעורים על החוף חומקים לדרכם
ובאופק אוניות מתנשפות באפור מייבב
שארית מקיצו של ליל קיץ
גלגל לנו שוב שנדע איך לשוב
כי אין מי שיצחיק את הקצב
רועד האויר מנסר אך חסר
הצליל שמסיר את העצב
תשמע איך הגיטרות בוכות
Je veux pleurer
כי אין מי שיסמן
ניצוצות ורעם כל כלבי הזעם
מר וסגור כל כך
אותן קליפות מפעם וטקסים בלי טעם
זר ושקוף כל כך
מה שזוהר לא מסנוור יותר משמש עירומה או יהלום סינטטי
מי שחופר לא ימצא יותר משמץ בשממה או מילה טובה ברגע
דחלילים ברוח הכל בלון נפוח
עף וצפוי כל כך
כל מלמול בטוח מתגלגל שטוח
צף ואפוי כל כך
מה שזוהר לא מסנוור יותר משמש עירומה או יהלום סינטטי
מי שחופר לא ימצא יותר משמץ בשממה או מילה טובה ברגע
איש נובר בדעתו הרי זה הריון מחוץ לרחם
בודה ומנדה עובדות מחריש וממאן לסלוח
ממיר את נשמתו לא זוכר כיצד
והופך לגולם ומתחיל מאפס
ואיש עודר באדמתו חופר ומעשב אחרי הגשם
חוטא ומחטא עקבות מכחיש ומתכוון לשכוח
כל דמעה היא פרוטה היא מזון איכותי למפלצת
על הכר בכיכר ובתור לעוגה נקפוץ ונטבע בקצפת
ובאיש הרגיש נטפל בפטיש שילמד לשחרר את הכעס
אל תשאלו מדוע לא תקבלו תשובה
אולי נלך לנוח אולי נחליף מיתר
כל מילה היא תפילה היא הימנון בשבחי המפלצת
על הזר והמר ובתוך העוגה נעלם ונשקע בקצפת
ולאיש האדיש נסדר שירגיש וילמד לאהוב את הרעש
חטא קדמון אחר שהתווכח
בא נחש והפך הכל
אח לאח מזון למזבח
אין גואל בחדרי ביתו
נעבור לנוח
שונאים אותי שונאים אותך שונאים אותם
שונאים שמח לכולם
שונאים מהר שונאים יותר שונאים בע"מ
שונאים אורח לכולם שונאים בע"מ
יש כבוד עתיק ומתפקע
מר בלב וכבד העול
אויב חבר אוהב אך לא יודע
טוב או רע ורודף זנבו
נעבור לרוח
בחלון צרצר בלי בית
מצרצר עצמו בעצב
כלום לא נרדם
בענפים של עץ הזית
פנס רחוב מאיר בדרך
את כל העולם
נקודות קטנות של אושר
איים צפים מעל הרפש
כלום לא מושלם
מה
מה שהיה זה מה שיהיה
ומה שיהיה זה מה שנהיה
לאן שנפנה זה לא ישתנה
כי מה שאנחנו זה מה שנהיה
משלחת אבודה לחלל
באויר אבק נוסע
מתערבל עם קרן שמש
כלום לא נרדם
בקוצים של עץ הדעת
הכל ישן אפשר לגעת
בכל העולם
נקודות ברוחות של אושר
גלים מכים בתוך הנפש
כלום לא מושלם
כשעוצמים עיניים מתחילים לראות
דרך הכוונת מטרות נעות
קוקאין ויין בשנים רזות
ממתקים לנפש נשמות תועות
עשרים וארבע שעות אני האיש הרע
הכי טוב שאת רוצה עשרים וארבע שעות
אצבעות דביקות
כשפוקחים עיניים מתחילים לשתות
דרך הכוונת תחנות חולפות
מתמסר לעונג מתמכר לאות
כשעוצרים לרגע מפחדים להיות
עשרים וארבע שעות אני האיש הרע
הכי טוב שאת רוצה עשרים וארבע שעות
אצבעות דביקות
מדליק את החושך מאיר את האור
אפילו לשכוח שוכח לזכור
סעי לסיציליה מותק
מאוחר זה תמיד מחר
אי וודאות ואושר במקום שאסור מותר
סעי לסיציליה מותק
החיים הם ממתק יקר
אי משמעות וחומר בוער בליבו של הר
בלונדיניות על אוטוביאנקי
El mundo maniania que
בלונדיניות בלונדיניות
חול וכל כך כחול
חול וממשיך לצלול
כשאת ממהרת זה משאיר בי כוויות
אני מחטט נשאר לחכות
כשאת לא אומרת אנחנו שתיקה
מיד מתמוטט וחוזר לקליפה
שטי בי שוב כי הילד עצוב
נעול בתוך המסלול כשהאופק תלול
לא רואה את הדרך אלייך
סוכריה על מקל יקרה שלי
אני אוהב אותך כל כך
כשאת לא זוכרת שנינו תשוקות
אני משתחרר חופר בקירות
כשאת מתקרבת זה מצית וגועש
אני מתפורר ומיד מבקש
בתוך הקבוע יש המון אהבה
אני זר פרחים ואת העוגה
יש רגעים שמחוץ לתוכנית
יש מצבים שנראים כמו תרמית
לקחת ולהגיד תודה
בתוך הידוע יש מקום לא נודע
אתה השליח ואני החמאה
יש חלקים שחומדים בלי תכלית
יש נסתרים מסתתרים בתחתית
לגעת
מעליי תבוא מעליי
וקח אותי בזרועותיך
מעליי כשאת מעליי
נושפת עצומת עיניים
מעליי
בתוך הצוללת יש המון אהבה
אני זר פרחים ואת העוגה
יש חלקים שחומקים בלי תכלית
יש נסתרים מסתתרים בתחתית
לקחת להגיד תודה
ואסור לדבר ואסור לקצר לצחוק לנגן ולשמוע
ואסור באיסור לאהוב ובידור לכתוב או לחשוב בעיניים
ותגידו אמן כי אסור מתאמן שומר היטב על הכושר
הוא רושם מי אשם מי נושם מי חולם רושם ואחר כך שולח
ועוקב
ואסור באיסור לנשק בציבור לטעות ואפילו לגעת
ואסור מתקרב ואסור מרחוק לדבר בידיים
ותגידו אמן כי אסור מתבונן שומר היטב על העדר
הוא רושם מי אשם מי נושם מי חולם רושם ואחר כך שולח
ועוקב
כשאסור אומר המחוג עוצר רואה ולא נראה בשטח
אומרים שמאמין זה אחד שמאזין
אומרים שאהבה היא לא יותר מרק תגובה
אומרים שבני אדם הם מעשה מושלם
אומרים
אומרים שנאמין כי אין במה להאמין
אומרים שמחשבה היא בדרך כלל פקודה
אומרים שבני אדם הם גזע נעלם
אומרים
אין דרך עיין ערך
חפש שגיאות בין הטיפות
תמצא קליפות הכל שמועות
כי מה שאתה רוצה זה מה
שאתה רוצה לא באשמתך
אין שדר מתוחכם אין קול יותר חכם הכל מקושקש
נתלוצץ אולי נגיד אולי נגיד דבר נאמר שמר יותר עצוב אך מאושר
אין חדר לכולם אין שקר מסוים והכל משומש
נתכווץ ואולי נמצא אולי נמצא דבר ממילא צר נפתח לרגע ונסגר
עולים ויורדים לרגל סוגדים להבלי עולם
שם בצידי הדרך זה מה שרוצים כולם
אין תדר נעלם אין יצר שנרדם הכל משובש
אין עדר מיותם רק שבר שהולחם הכל מטושטש
נתאמץ אולי נלמד אולי נלמד דבר
הכל ברור צפוי מראש אך מיותר
תקשיבו טוב ללהיט המשומן בליל ירח וצלופח
כשהדמעות זולגות על השמלה זולגות
טבעת ומקלות הולכים לחתונה
תבשלי יא חפף או תקבלי בכפכף
נגבי את השולחן
והאוכל לא מוכן
תורידי את הפח פח ואל תעשי לי נחנח
חסר לי מזומן
יא מטאטא ישן
הביטו איך הקהל המדושן מחליק בין עוף לפורצלן
כשהדמעות זולגות על הרצפה זולגות
טבעת ומקלות הולכים אל המטבח
האורחים רוקדים ומוחאים כפיים סביב השולחנות
אוכלים טוב אוכלים כיד המלך נשיקות
אוכלים טוב אוכלים כיד המלך מתנות
ארץ עיר לובשת עירומה
עונג זר ובושם לבונה
וחומה על קוטב שיבלות ותלתן
תרנגול קורא פסוקים מתוך יומן
דרך סיר בדרך לתבונה
עבש ודל האור במנורה
וחמור מושך את בית המלוכה
ארגמן וצדק ותפילה ושיכחה
תהלל הלל למתפתל
צח הולל זולל ומתנפל
עצל וטובע אוחז בשימלותיה
בטל וטובל ידיו
מתפנק בחיק
של אמא רעבה
חימושניגיגי Chimushnigigi(מי רוצה להיות לאוס דה-לוטין?) חימושניגיגי חצוציאן וזניח.
שמגגה, עיר עתיקה ונחשבת לקדושה. בחצצאל, מקום משכנה של שושלת חימושניגיגי. עולי רגל וצליינים רבים היו עולים ובאים למקדש בו עומד הקיר הכחול של הכנסמסיה הקדוש. פולחן החימושני משך את ההמון יותר ויותר. העם האמין שהישועה נמצאת בקיר הכחול. כולם רצו לספוג ולו מעט מכוחותיו הגדולים של חימושניגיגי, שלדעת רבים טמונים בקיר. לא היה איש בחצצאל והמדינות השכנות שלא ביקר במקום או חשב לעלות ביום מן הימים אל הקיר הכחול. אומרים שדי בעצם עמידתך מול הכחול הזוהר כדי שתחוש את עוצמת החימושני זורמת בדעתך ובנפשך. לא מעט האנשים שהתבלעה עליהם דעתם לאחר שספגו חזיונות טרופים. אלה הוצאו מהמקום ממלמלים ומגלגלים עיניים וידיהם אוחזות באוויר קפוצות כאילו רוצות הן לתפוס חבל דמיוני. משם נלקחו לאולם צדדי במקדש שם טיפלו בהם אנשי רוח ומשוררים שתפקידם היה לדלות מה בדיוק הם הרגישו, מה ראו ומי היו, למה. לאחר איסוף החומר החשוב, עברו עליו המשוררים, בתקווה למצוא מסר חדש מחימושניגיגי.
מקהלה: "הקוסם הגדול חצוציאן, הוד מעלותו הנסיך אבוד והמלכה זניח." חצוציאן הקוסם הגדול של הכנסמסיה עמד והביט מהחלון אשר בלשכתו, מולו השתרע נופה של שמגגה ולמטה, בחום המהביל, השתרכו ההמונים בכיכר המובילה למקדש. מאחוריו ישבו הנסיך אבוד ואימו,המלכה זניח. לפניהם עמד האירוע החשוב של הכתרת אבוד למלך. אבוד היה עדיין ילד, רק בן 12 אך לפי המסורת הוא הבא בתור.
מקהלה: "חימושניגגיגי בא.."
בואו נחסל את אבוד, חצצאל תהיה שלנו, כשהעם יקרא חימושני , עוצמתו תזרום רק בנו, חטוטיאן תשלוט לבטח, נסלק את זניח לנצח, אור כחול יאיר בפתח, אין אויב ואין עוד מתח.
החטוטיאן, אשר ארצם מעבר להרים השרופים, הביעו שאיפה לשלוט בחצצאל. ומכיוון שחימושני היה חטוטיאני במוצאו הם לא בחלו בשום דרך ושיטה. ברחובות הערים, בכיכרות, עמדו האנשים זועקים. "חימושני, חימושני בא" זעקו לעבר הקיר הכחול "חימושניגיגי בא".
מקהלה: "חימושניגיגי בא.."
המלכה זניח הבינה היטב שהממלכה צועדת לעבר משבר ואפילו מלחמה. מלחמה לא פשוטה בין שני עמים שהם בעצם משפחה אחת. גלי ההגירה לפני כ- 200 שנה יצרו בחצצאל מציאות חדשה. זמנים קשים עברו על האנשים אשר בשמגגה וכזב בירתה של חטוטיאן. המלחמה נגמרה ללא מנצחים כדרכה של כל מלחמה. יתרה מכך, האנשים לא זכרו על מה בדיוק נלחמו. המצב הכלכלי היה בכי רע וברחובות הערים השתרר שקט מוזר. אפילו הקיר הכחול איבד מהזוהר המסנוור שבקע מתוכו והאיר לכל עבר. לפתע הפך הכחול לדהוי. האנשים חדלו מלבוא אל הקיר כשהבינו שדבר לא באמת קורה. הייתכן שחימושני מאס בהם ועזב? שושלת חימושני והממלכה דעכו לתוך אפלת השנים. משיחי השקר והמשוררים הגדולים, חצוציאן, אבוד וזניח הבטיחו ניסים ונפלאות ואת עוצמת החימושני שתלד את האדם החדש, אך דבר לא קרה. העם קרס והתפלש סביב עצמו בשקט.
מקהלה: "חימושניגגיגי בא.."
בוגד ונבגד ביחד ולבד, החרב מזמרת "חימושני בוא לעד", יחי יחי יחי יחי אני ,יחי יחי יחי יחי אני. אני.
חלפו שנים ובבוקרו של יום לוהט חזו תושבי שמגגה בקבוצת אנשים בסרבלים צהובים. אלה הגיעו למקדש הגדול כשהם מנחים מנוף אדיר מימדים לתוך המקדש. תושבי שמגגה עמדו סופקי כפיים, נאנחים והמומים למראה אשר קבוצת הסרבלים אשר פירקה את הקיר הקדוש חימושני.
מסתבר שלא היו דברים מעולם וכל אגדת חימושני היא עורבא פרח ובעצם תעלול פירסומי שניסה להמציא אלוהים חדש מפרסומת לשואב אבק מהפכני. אך ללא הצלחה. ההשקעה הכלכלית האדירה חיסלה את פרויקט חימושניגיגי, חצוציאן וזניח ולבסוף שקעה בנבכי ההיסטוריה. מקהלה: "רדד ובניו, מתנה לחג, שואב אבק פנטסטי ונחמד" האדם ובניו, השואבים 12, איזור התעשיה שמגגה, חייגו עכשיו 1-, 5, 6, 2-, 2-, 5, 5, 5, 4. מהפח אל הפח והפחת, האויב בשונא בא לקחת, על דת וכבוד המזבח זדון בהמון מתלקח, הכל אבוד..
עד עצם היום הזה מסתובבים נוודים ותמהונים שמחפשים את חימושני, חצוציאן, וזניח בכל שואב אבק שנקרא בדרכם. הם מאמינים שהפולחן אמיתי והקיר הכחול ישוב ויזרח בכיכר העיר. תם אך לא נשלם.
מקהלה: "מי רוצה להיות לאוס דה-לוטין? חימוש-חימוש-חימוש-חימושניגיגי חימושניגיגי בא..."
